שבועות

מצווה להשאיר חלק מהיבול בשדה ובפרדס לעניים. המתנות (שאנחנו למדנו עליהם) הן: לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה.

אנחנו פוגשים את המצוות האלו במגילת רות, כאשר רות יוצאת ללכת אחרי הקוצרים לאסוף את מתנות העניים. 

לֶקֶט–  הקוצר שדה לא ילקט את השבלים הנופלות תוך כדי הקציר, אלא יש להשאיר אותן לעניים, והן נקראות לֶקֶט.  מצוות לקט חלה רק במידה שנפלו שיבולת אחת או שתיים אבל אם נפלו שלש או יותר ביחד מותר להרימן.

שִׁכְחָה– השוכח אלומה אחת בשדה ישאיר אותה לעניים, וכן אם שכח קצת מהקמה, וכן אם שכח קצת מפרות האילן.  חלק זה שנשכח בשדה נקרא שִׁכְחָה.

פֵּאָה–  הקוצר שדהו חייב להשאיר מעט מהקמה (השבלים שטרם נקצרו) בסוף השדה לעניים, חלק זה נקרא פֵּאָה.  מצוות פאה חלה גם בעצים.