לחצו על סימן הפלוס לפתוח את הערך
מבוסס על מושגי חנוכה של הרב יורם כהן אור
א. על שם "חנוכת המזבח". לאחר הניצחון במלחמה, טיהרו את המקדש ואת המזבח וערכו חנוכת המזבח.
ב. חנוכ"ה – ראשי תיבות:ח' נרות והלכה כבית הלל. בית הלל אומרים שבכל לילה מוסיפים נר, וכך אנחנו נוהגים.
ג. הסבר נוסף חנו ב-כ"ה כסליו מאויביהם. כלומר חנו = נחו מהמלחמה, בתאריך כ"ה בכסלו.
בדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. אלו מצוות שקיומן
תלוי בזמן מסוים. אישה פטורה מציצית, שאין זמנה אלא ביום וכן אישה פטורה ממצוות
לולב, שזמנה דווקא בט"ו בתשרי והלאה בחג ועוד מצוות רבות שהזמן גרמן.
ולפי זה היינו חושבים שנשים פטורות ממצוות נר חנוכה, שתלויה
בזמן. אלא, מאחר ואף הנשים היו בנס ההצלה של חנוכה, חייבו חכמים גם את הנשים בהדלקת
נר חנוכה.
אבל
אמא שלי לא מדליקה נרות חנוכה? נשים יכולות לצאת ידי חובה בהדלקה של אבא וזה מה
שקורה בהרבה בתים.
היוונים רצו למשוך את ישראל לתרבותם וניסו לפתות יהודים להיות כמותם, בלבוש בדיבור ובתפיסות האליליות שלהם. אחת מהדרכים לפיתוי, הייתה, לתת בידי מי שיסכים ללכת אחרי תרבות יוון, את השלטון ואת השררה. לכן מינו יהודים חלשים כאלו, למשרות שונות, ואותם יהודים שקבלו תפקיד וכסף קבלו על עצמם גם את מנהגי היוונים. חכמי ישראל התנגדו מאוד לכך וקראו ליהודים האלו "מתיוונים". המושג "מתיוונים" נשאר עד היום כמילת גינוי למי שהולכים אחרי תרבות גויית מקולקלת מתוך ויתור על תורת ישראל ומנהגיו.
"זאת חנוכה" זהו הכינוי של היום האחרון של חנוכה. בימי חנוכה קוראים בתורה במתנות נשיאי ישראל למשכן בימי משה במדבר. יש 12 נשיאים אבל יש רק 8 ימים של חנוכה ולכן, ביום האחרון של חנוכה, משלימים את כל הנשיאים שלא נקראו לפניכן. בסיום קוראים את הסיכום של מתנות הנשיאים למשכן ופרשה זו מתחילה במילים "זאת חנוכת המזבח" ועל שם זה הכינוי "זאת חנוכה" ליום האחרון.
הכתבים הישנים מתקופת המכבים החשמונאים נקראו "מקבים" – מלשון "מקב" – ברזל שמכים בו כפטיש. בתקופה מאוחרת יותר עברו לשם "מכבים" – ראשי תיבות "מי כמוך באלים ה'" (האות י' מציינת את שם ה').
בחנוכה עלינו לפרסם את הנסים של הקב"ה. לכן מדליקים נרות במקום שייראו אותם כמה שיותר אנשים, כדי לפרסם בציבור שהקב"ה עושה נסים, וצריך להאמין בו.
את הסביבון מסובבים בחנוכה, ואת הרעשן מסובבים בפורים. את הסביבון מלמעלה ואת הרעשן מלמטה. מדוע ?
סביבון מסובבים מלמעלה, כי בזמן גזרות היוונים, היהודים לא חזרו בתשובה מיד, ולכן היה צריך ה' לסובב את הניסים מלמעלה – שלא כדרך הטבע.
רעשן מסובבים מלמטה, כי כשהיהודים שמעו על גזרות המן הרשע, חזרו מיד בתשובה, צמו והתפללו, ולכן הישועה באה כדרך הטבע, מלמטה.
ועוד. בחנוכה מסובבים את הסביבון מלמעלה, משום שהנס הוא של הצלת הנשמה. היוונים לא רצו להורגנו אלא הם רצו שנתייוון. ולכן מצוותו בענייני רוח – באמירת הלל והדלקת נר.
בפורים מחזיקים את הרעשן מלמטה, משום שהנס הוא של הצלת הגוף שרצו להורגנו ולכן מצוותו במצווה לגוף – בסעודת מצווה.