מושגים - הקהל
בתחילת שנת תשפ"ג אנו נזכרים שבסוכות שלאחר שנת השמיטה כשבית המקדש היה קיים, היו מקיימים מצווה מיוחדת: הקהל. פעם בשבע שנים, בשנה שלאחר שנת השמיטה היו כל ישראל מתאספים בבית המקדש למצווה מיוחדת זו. איננו יכולים לקיים מצווה זו היום, אבל נהגו לערוך כנסים "זכר למצוות הקהל". על כל אלה נלמד ביחידת המושגים הזאת.
1. הפסוקים בתורה
"… מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת…" דברים ל"א:י'-י"ג.
2. מַהִי "מִצְוַת הַקְהֵל"?
ה' צִוָּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף (אֵלּוּ הַיְּלָדִים) לְהִתְאַסֵף בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּמוֹצָאֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת, בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. שָׁם, הַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא בִּפְנֵיהֶם פָּרָשִׁיּוֹת מְיֻחָדוֹת מֵחֻמַּשׁ דְּבָרִים.
מַעֲמַד "הַקְהֵל" הָיָה מְכֻבָּד מְאֹד: הָיוּ מְכִינִים בִּימָה מְיֻחֶדֶת מֵעֵץ לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְרֹא בַּתּוֹרָה, הָיוּ תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת. אַחַר-כָּךְ הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה בֵּין אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים עַד שֶׁהַסֵּפֶר הִגִּיעַ לִידֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא מִמֶּנּוּ.
מִצְוַת "הַקְהֵל" נִתְּנָה כְּדֵי לְזָרֵז אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְווֹת וּלְחַזֵּק אוֹתָם בַּתּוֹרָה וּבָאֱמוּנָה. הַהִקָּהֲלוּת שֶׁל כָּל הָעָם (כּוֹלֵל הַיְּלָדִים) כְּדֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּי הַמֶּלֶךְ, דּוֹמָה לְמַעֲמַד הַר סִינַי. ה' צִוָּה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲמַד "הַקְהֵל" פַּעַם בְּ-7 שָׁנִים כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד כָּל הָעָם.
3. "זֵכֶר לְמִצְוַת הַקְהֵל" בִּזְמַנֵּנוּ
מִצְוַת הַקְהֵל אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בִּזְמַנֵּנוּ כִּי אֵין לָנוּ בֵּית מִקְדָּשׁ. לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנִים הִצִּיעַ הָרַב אֲדֶרֶ"ת זצ"ל (הָרַב אֵלִיָּהוּ דָּוִד רַבִּינוֹבִיץ-תְּאוֹמִים) שֶׁלְּיָמִים עָלָה לָאָרֶץ וְהָיָה רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, לַעֲשׂוֹת מַעֲמַד "זֵכֶר לְמִצְוַת הַקְהֵל". הֱיוֹת וּמַטְּרַת הַמִּצְוָה הִיא לְחַזֵּק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בָּאֱמוּנָה וּבַמִּצְווֹת, הֲרֵי כְּדַאי לְנַצֵּל אֶת הַתְּקוּפָה לְהִזָּכֵר בְּמִצְוַת הַקְהֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת.
מִמּוֹצָאֵי הַשְּׁמִטָּה שֶׁל שְׁנַת תש"ה (לִפְנֵי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים) הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית לְיִשְׂרָאֵל מְקַיֶּמֶת בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי הַשְּׁמִטָּה מַעֲמַד "זֵכֶר לְמִצְוַת הַקְהֵל". בַּתְּחִלָּה הָיוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמַּעֲמָד בְּבֵית כְּנֶסֶת בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, מְקַיְּמִים מַעֲמָד זֶה בְּרַחֲבַת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי.
נִתְפַּלֵּל שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָז נוּכַל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַקְהֵל הַמְּקוֹרִית כְּבָר לְאַחַר הַשְּׁמִטָּה הַבָּאָה!
4. הַקֶּשֶׁר בֵּין הַשְּׁמִטָּה לְמִצְוַת הַקְהֵל
בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פְּנוּיִים מִטִּרְדַּת הַמְּלָאכָה בַּשָּׂדֶה וּמִטִּרְדַּת הַמִּסְחָר (הוֹדוֹת לַהֲקַלָּה שֶׁזָּכוּ לָהּ עַל יְדֵי שְׁמִטַּת כְּסָפִים), וְהָיוּ פְּנוּיִים לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרָךְ, כָּל הָעַם כַּקָּטָן כַּגָדוֹל, וְהָיוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנִּשְׁמָעִים לָהֶם נִכְנָסִים לְאָזְנֵיהֶם בְּעֹמֶק וּבַהֲבָנָה…
וְעַכְשָׁו שֶׁהֵם מְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַזְּמַן שֶׁיּוּכְלוּ לָשׁוּב לָצֵאת לַשָּׂדֶה, ה' מְצַוֶּה שֶׁיִקָּהֲלוּ וְיִשְׁמְעוּ דְּבַר ה' בִּירוּשָׁלַיִם בַּעֲזָרָה, לְמַעַן יֵדְעוּן דֶּרֶךְ ה' בַּעֲשׂוֹתָם מְלָאכָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶרֶם. עַל-פִּי מֶשֶׁךְ חָכְמָה