כְּשֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ, לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת קֵץ הַיָּמִים, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמֶּנּוּ.  אָמַר לְבָנָיו:

שֶׁמָּא יֵשׁ בֵּינֵיכֶם מִי שֶׁהוּא שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ?

אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו:  "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אלקינו ה' אֶחָד." 

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ: 

"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וַעַד."

וְלֹא יָדְעוּ חֲכָמִים מַה לַּעֲשׂוֹת-  לְאָמְרוֹ (אֶת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד …)?  הֲרֵי מֹשֶׁה לֹא אֲמָרוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע שֶׁבַּתּוֹרָה!  לֹא לְאָמְרוֹ?  הֲרֵי אֲמָרוֹ יַעֲקֹב!

הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּלַּחַשׁ.  בְּזֶה יָצְאוּ יְדֵי חוֹבַת שִׁנֵּיהֶם.  מדרש